הילדה של אז

ינואר 3, 2024

הודיה14 מתוקן (1) (1)

והיית רק בת שלוש עשרה

והבית התפרק והתחלק

ונשארת חצויה ואבודה

ולא ידעת לאן את שייכת

ולא הבנת על מה את מוותרת. 

ואיך יכולת לבחור

שהרגשת שלא בחרו בך

ששכחו אותך בדרכים

בודדה ולא מספיק חשובה

באותה עיסקת חבילה.  

לחוות הורה שנעלם ונעדר

והורה שמשתנה מהמוכר

ואת שם בבין לבין

מנסה להבין

את סיפור החיים

שמתחיל בזוג הורים

ונגמר בשני בתים

והכאב הוא גדול

והפחד משתלט על הכל

והכעס שלא קיבל מקום

והאין אונים שמילא  אז את הכל 

כולם נקבר בגופך בנשמתך. 

ואולי  היה יותר קל לחשוב  שהם נעלמו  נשכחו או הלכו ונרגעו והם כבר דברים שהיו… 

אבל רק את ידעת והרגשת את הרעש פנימה שרק את שמעת ,את החלל שהלך והעמיק ופשוט החניק.

והאוויר הלך ונגמר

והילדה  שבך התחילה  להרגיש בטוחה ולהשמיע קולה

ולספר את סיפור ילדותה

בלי מילים רק עם מעשים

וגרמת  לכולם להרגיש את כל מה שהרגשת שנים.. 

ורצית רק לבדוק מי יכיל 

ומי ישאר ויאהב אותך גם אם הוא לא מסכים או מבין.

והמשאלה לא מומשה

והפנטזיה התפוצצה

כמו אותו היום שהבית 

שבו הכל התחיל התפרק

ולא החזיק.

ונשארת דחויה 

אם לשישה

שזרקה הכל

ורק  רצתה 

להתחיל לחיות.

ולצאת למסע

שמאישה מרצה

תהפכי להיות

 אישה מרוצה

שמאישה מפוחדת 

תהפכי להיות

אישה לוחמת

שמאישה מובנת

תהפכי  להיות

אישה בוחרת !

והדרך עוד ארוכה

וזאת רק ההתחלה

בסיפור של אותה ילדה

שמזכירה לעצמה

את קיומה 

את חרותה

את בדידותה

ואת אהבתה.. 

גל אהובה, 

ממני אליך

בכזאת אהבה

כמו שאת 

איך שאת

בזכות מי שאת!

התפרסמו לאחרונה

תנועה Copy
דף נחיתה משבר לכלי 2024
תנועה
נוכחת ומונחת
זזה הצידה

הרשמו לניוזלטר

מאמרים דומים

דף נחיתה משבר לכלי 2024

תפריט נגישות