זה מפחיד לתת אמון
להתקרב לתת ללב
מקום משל עצמו.
מקום שבו הוא נשתף
משוחרר ולא
חושב על המחר.
מקום בו מקלפים שכבות
מסירים מסכות
ורוקמים חלומות.
פגיעים ואמיצים
ומקבלים את החלקים
השבורים והלא שלמים.
מקום בו מספיק
בטוח להרגיש
לפגוש אמת עירומה
כואבת ומפחידה.
והמקום הזה נסתר
וכמעט שאינו ניכר
קשה מאוד להשגה
ואין משם דרך יציאה
אז מעטים האנשים
שמוצאים מקום.
או שמוותרים על הכניסה
כי מפחדים מרגע הפרידה.
ויש אנשים שפשוט
נכנסים לך ללב
כי בתוכם יש מקום!
